עדכוני מידע על אובדן, שכול, טראומה וחוסן נפשי בימים קשים אלו​

9 לאוקטובר 2024 – ז' תשרי תשפ"ה

שלום רב,

עברה שנה מאז האירועים הנוראים של השבת השחורה ותחילת המלחמה הנוכחית. אירוע זיכרון מרשימים ומרגשים תרמו לעיבוד הנפשי של מה שקרה מאז, אבל עדיין העצב והזעזוע קשים מנשוא עבור ציבורים רבים. כל עוד שהמלחמה ממשיכה וכל עוד שהחטופים נשארים בעזה, ההתמודדויות תשארנה חלקיות. 

תקופת הימים הנוראים של ראש השנה ויום הכיפורים במסורת היהודית הם ימים שיש לערוך חשבון נפש נוקבים כיחידים, ונדמה לי, גם כחברה. בינתיים, סירובם של אנשי הממשלה והעומד בראשה להודות באחריותם למצב הקשה ביותר של מדינת ישראל ואזרחיה מהווה מכשול לתיקון המצב ולחיזוק ההתקדמות לעתיד טוב יותר.

החברה האזרחית ואנשי הצבא הפועלים להביא ביטחון ושגשוג למדינת ישראל הם סיבות לאופטימיות בפתיחת השנה החדשה. טכס הזיכרון של המשפחות ללא מעורבות של הממשלה הייתה דוגמא למופת של הכוחות והרגישויות הבריאות שנמצאות בחברה הישראלית.

ברכות ואיחולים לשנה טובה, מלווה באיחוד משפחות, החזרת השבויים, בריאות וביטחון לכל בית בישראל,.

פרופ' שמשון רובין  

קיץ, 2024

שלום,

ההתמודדות  עם המתח והכאב הגדול לצד ההתגייסות המרשימה לטובת קידום השלום, הביטוחון והחזרת החטופים צורך הרבה כוחות. ההכרה שיש להחזיר את החטופים כמשימת-על נעשתה מובנת לרוב חלקי הציבור. המלחמה ממשיכה ועימה הדאגות לחיילים, לחטופים, למפונים, ולכל המעגלים הרבים של משפחות וחברים המעורבים. ההתקפות על העורף הישראלי ממשיכים, ובמיוחד בצפון, והאירועים גובים מחיר נפשי שמתווסף ללחצים. החברה הישראלית כולה מושפעת מהמציאות שלנו ודרושים משאבים נפשיים וחברתיים גדולים כדי להתמודד בצורה יעילה.

האסון ההומניטרי ברצועת עזה צריכה להדאיג כל אדם, והוא אינו נושא "פוליטי בלבד"—אלא אנושי. יש למצוא דרכים לשמור על האוכלוסייה האזרחית ולצמצם את הפגיעה בגוף ובנפש בתווך הקצר והארוך משני צידי הגבול. המידע באתר על אובדן ואובדנים טראומטיים פתוח לכולם ורלוונטי לכולם.  

כאן במעבדה הבינלאומית לחקר אובדן, שכול וחוסן נפשי, אנו מקדמים את התאמת האתר לספק מידע לציבור המטפלים והציבור הרחב למידע. זה לוקח זמן, אך בינתיים, הוספתנו מידע וקישורים מומלצים.  ערוץ הYOUTUBE  של המרכז פעיל ובקרוב יהיו אפשרiיות להשתתף במחקרים נגישים.

ב27.3.24, פורסם בפסיכולוגיה עברית  המאמר של מלקינסון, ר., ויצטום, א.,רובין, ש., ומנביץ, א. (2024). התערבות אינטגרטיבית וקצרת-מועד בשכול טראומטי לאחר אירועי ה-7 באוקטובר: שימוש במודל הדו-מסלולי לאובדן ושכול . ב9.2.2024, המעבדה ביחד עם תכנית "זרמים – לימודי פסיכותרפיה פסיכואנליטית" אירחו את פרופ' רוברט נימאייר וד"ר קרולין נג שנתנו הרצאה על אובדן טראומטי בהנחייה של פרופ' שמשון רובין וד"ר רות מלקינסון. הקלטת המפגש באנגלית נמצא בערוץ של המעבדה.

המשימה שלנו – לספק מידע אמין בתקופה כה מציפה וקשה היא מאתגרת במיוחד, אך אנו עושים כל שביכולתנו לרכז ולבסס מידע נגיש במהירות האפשרית, וזאת תוך הקפדה על אמינות אודות המידע שיתפרסם באתר. אנו נעדכן תכנים ומידע מידי שבוע לשבוע. כמו כן, נעבוד עם שותפים כדי לקבל ולהפיץ מידע רלוונטי ועדכני. מידע מקצועי משנים עברו נמצא באתר ועדיין רלוונטי, אך יש לציין שהוא נוצר והופץ בזמן אחר ובתנאים שהתאימו לאותם ימים והרבה פחות קשים מאלו של היום.

בנימה אישית, אנו נשארים מלאי תקווה שתמצאו את המשאבים והתמיכה שיאפשרו לכל אחד ואחת להתמודד בצורה מיטיבה עם המציאות הקשה  – במעגל האישי, המשפחתי והקהילתי. כמו כן, לחיילים ולכוחות הביטחון – שתצליחו במשימה להביא שלום, ביטחון ותקווה. אנו מאחוריכם/ן –וננסה לתרום את חלקינו.

גם בתקופה זו, החיים ממשיכים. כאנשים החיים במדינה פלורליסטית, אנו ניצבים לקראת חגי האביב. איחולים לרמדאן קרים ולפורים שמח במרץ. באפריל, נברך לרגל עיד-אל-פיטר, חג הפסח וחג הפסחה.

בכבוד רב,

פרופ' שמשון רובין – מייסד וראש המעבדה

ד"ר רותי מלקינסון – אחראית ההכשרה

פרופ' אליעזר ויצטום

 1.12.2023  רקע ונסף

עצירת הלוחמה ושחרור חלק מהחטופים תרמה להקלה גדולה למראה של הילדים והמבוגרים שחוזרים אלינו לצד המתח והדאגה הגדולה על אלו שעדיין מוחזקים בשבי. המפונים מהדרום ומהצפון מהווים נדבך נוסף לנושאים שמעסיקים אותנו. ואלו מצטרפים לחיבורים ולדאגות למשרתים בצבא בעת הזאת ולמשפחותיהם. בסך הכול במדינה שלנו, יש רשת עניפה וצפופה של קשרים אנושיים משמעותיים שמשפיע על הקרובים ביותר בעוצמה הגדולה ביותר, אבל משפיע לאורך כל החברה כולה במינונים שונים.

17.11.23

מאז שפרצה המלחמה שנכפתה עלינו בשמחת תורה, אזרחי המדינה מתמודדים עם אובדן שכול וטראומה שלא חווינו כמותם קודם לכן במעגל החברתי-קולקטיבי, הקהילתי, המשפחתי, וכמובן האישי. חלק משמעותי המעצים את ההלם, הכאב והקושי קשור לנסיבות המוות ואכזריותם, לפגיעה בקהילות ובמשפחות שלמות שבימים כתיקונם מהווים מקור חשוב מיידי וזמין לתמיכה. מצב המלחמה, התקיפות המתמשכות, הדאגה לקרובים ולחברים במעגלי סיכון, חיילים ואזרחים כאחד, והכאב והמתח העצום אודות הפצועים והחטופים הם קשים מאוד. ייקח זמן רב לבנות מחדש את שיגרת החיים, להשתקם, להסתגל למציאות  שנוצרה עם הטלטלה שאנו עוברים;    וכמובן להתאבל ולהתגעגע למתים ולמה שאיבדנו  למרות הכאב, כמו גם לשרטט את החיים החדשים  בעקבות השבר שאת ראשיתו פגשנו ב7 לאוקוטובר– חמישים שנה ויום לאחר מלחמת יום הכיפורים.

יש גם צד שני לתמונה הקודרת והקשה, והוא נותן תקווה ותמיכה לכולנו בימים אלו. ההתגייסות של החברה הישראלית האזרחית לתרום בכל מקום ובכל דרך שיכולה לעזור ולהטיב, משדרת חוזקה, אנושיות, והשקעה גדולה בזולת, והיא מהווה גורם מאוד עוצמתי ומטיב. לא ניתן לדעת מה יקרה בימים ובשבועות הקרובים, אבל הבטחת שלום האזרחים במדינה צריכה לעמוד בראש השיקולים המכתיבים את תכנון עתידינו. דאגה לחטופים והצורך לעזור להם ולמשפחותיהם לסיים את הסיוט הם חלק מהערבות ההדדית שיש לאזרחים כאן.

המרכז הבינלאומי לחקר אובדן, שכול וחוסן נפשי הוקם בשנת 2010 (מאז 2019 הוא נקרא המעבדה לחקר אובדן שכול וחוסן נפשי). בעתות שלום, היחידה משמשת כמוקד ידע ומחקר בתחום. המידע באתר זה מיועד  הן לקהל הרחב והן לאנשי מקצוע בנושאים הקשורים לאובדן, שכול וחוסן נפשי.